לאחרונה קראתי (עוד) מאמר אנונימי שנכתב בחסות אתר מוכר, ובו הכותב, מנקודת מבט של פסיכולוג, מותח ביקורת על שיטת טיפול חוץ-אקדמית. כרגיל במאמרים מסוג זה, שיטה מסוימת נבחרת כמוקד הביקורת (למעשה, בכל מאמר כזה עולה למוקד שיטה אחרת), והביקורת מתמקדת בכך שהשיטה אינה אקדמית, אינה פסיכולוגית, אינה מוכחת מחקרית – ועוד ועוד. כמובן, שהכותב תופס את מקומו באולימפוס כאמת היחידה והבלעדית ואין בילתה.
עכשיו, אין זה אומר שהכול במאמר שגוי – בהחלט היו בו טענות נכונות. אך הפריזמה שממנה הוא נכתב, כמו גם הניסיון להציג חזות של סטנדרט מקצועי גבוה, באים לידי ביטוי ברמה נמוכה של ביקורת, שלא לדבר על הציניות המובנית בו (ואת זה אני אומר בתור מי שנחשב ציניקן בעיני רבים).
אין ספק שמטפל חייב להיות אתי לעילא ולעילא, בעל ידע רחב וניסיון (אגב, מאיזה גיל או אחרי כמה זמן זה נחשב "ניסיון"?), אך הכותב פשוט מוחק גישה שלמה רק משום שהיא שונה משלו – הדרך היחידה הראויה לדעתו.
יש שיאמרו שהמאמר הביקורתי נכתב מתוך חשש ותחושת איום על מקור פרנסתו של הכותב, ולכן הוא משתלח כמחאה של חיה פצועה שמצאה עצמה לכודה בפינה.
על כן, החלטתי להביא ולתרגם מאמר מאת אנדרו ט. אוסטין, מפתח שיטת IEMT, שפורסם באתר האיגוד הבינלאומי של IEMT. במאמרו, אוסטין מתייחס בדיוק לאותן תפיסות שגויות ולמיתוסים שעלו גם במאמרו של הפסיכולוג. המאמר הוא לא פחות מקאנוני.
אני מציג כאן את המאמר במלואו, בדיוק כפי שנכתב, ורק תרגמתי אותו לעברית.
הפרכת תפיסות מוטעות על תרפיית תנועות עיניים אינטגרלית (IEMT)
חקירת מקומה של IEMT בין שיטות טיפוליות
מבוא
תרפיית תנועות עיניים אינטגרלית (IEMT) הייתה נושא לוויכוח במסגרת אקדמית ופסאודו-אקדמית, ולעיתים קרובות עומדת בפני ביקורות המערערות על תקפותה ובטיחותה. מסמך זה מתמודד עם מספר עמדות נפוצות באקדמיה כלפי IEMT ומפריך אותן. על ידי הבהרת תפיסות שגויות והצגת נקודת מבט מבוססת, אנו מבקשים לקדם הבנה מעמיקה יותר של תפקידה של IEMT בשיפור הרווחה הנפשית.
IEMT :לא מדעית ולא פסאודו-מדעית
אחת הביקורות המרכזיות טוענת כי IEMT היא פסאודו-מדעית בשל מחסור לכאורה בראיות אמפיריות וביסוס מדעי. עם זאת, אפיון זה אינו מבין את מהותה של IEMT.
שיטת IEMT אינה טוענת להיותה דיסציפלינה מדעית ואינה מתיימרת לפעול לפי מתודולוגיות מדעיות קפדניות. במקום זאת, מדובר בפרקטיקה המבוססת על תצפיות אמפיריות של מטפלים ומדריכים, וכן על דיווחים קולקטיביים של מטופלים.
ההבחנה בין מדע, פסאודו-מדע ושיטות מבוססות אמפירית היא קריטית. בעוד שמדע נשען על ניסויים שיטתיים ובדיקת השערות, פסאודו-מדע מציג טענות במסווה של מדע מבלי להיצמד למתודולוגיות קפדניות. IEMT אינה עושה אף אחד מאלה; היא פועלת במסגרת של יישום מעשי ולמידה חווייתית, תוך הכרה בכך שהיא מבוססת על תוצאות נצפות ולא על תיקוף מדעי.
על ראיות ועל יעילותה של IEMT
שאלות בנוגע ליעילותה של IEMT מתמקדות לעיתים קרובות בהיעדר מחקרים ממותגים תחת שמה. עם זאת, יש לציין כי ראיות מהקשרים אחרים תומכות בטכניקות הרבות המרכיבות את IEMT. שיטות הכוללות תנועות עיניים ועיבוד זיכרון נחקרו והוכחו כבעלות תועלת טיפולית.
בעוד ש-IEMT כמותג ספציפי עשויה שלא לכלול מחקר נרחב ייחודי לה, הרכיבים בהם היא משתמשת אינם חסרי תמיכה אמפירית. הטיפול משלב שיטות מבוססות בדרכים חדשניות כדי להתמודד עם רגשות וזיכרונות, וכך תורם לשיפור הרווחה של מטופלים. לכן, שלילת יעילותה של IEMT מתעלמת מהראיות הרחבות יותר התומכות בפרקטיקות המרכיבות אותה.
תפקידה של IEMT בשיפור הרווחה והבריאות הנפשית
הבהרה קריטית היא כי IEMT אינה מציגה את עצמה כטיפול במצבים רפואיים או פסיכיאטריים. מטפלים מתמקדים בעבודה עם רגשות וזיכרונות לשיפור תחושת הרווחה של הפרט. כל שיפור במצב רפואי או פסיכיאטרי נחשב מקרי ולא כהשפעה ישירה של הטיפול.
גישה זו עולה בקנה אחד עם הנחיות אתיות המזהירות מפני חריגה מגבולות מקצועיים. מטפלים המעלים טענות בלתי מבוססות על טיפול במצבים מסוימים היו מפרים את מדיניות האיגוד.IEMT שומרת על מחויבות לפרקטיקה אחראית על ידי הגדרת גבולות ההתערבות הטיפולית שלה בצורה ברורה.
פוטנציאל לפגיעה או עיכוב בקבלת טיפול מתאים
מבקרי השיטה טוענים כי שיטות כמו IEMT עלולות לגרום לנזק לאנשים או עיכוב מלחפש טיפול רפואי או פסיכיאטרי נחוץ. חשוב להבהיר כי IEMT נועדה להוות השלמה ולא תחליף לטיפולים קונבנציונליים. מטפלים מוכשרים לזהות את גבולות תחום ההתמחות שלהם ולהפנות מטופלים לאנשי מקצוע מתאימים כאשר בעיות חורגות מתחום ה IEMT. הטיפול מתמקד בשיפור הרווחה על ידי עבודה עם רגשות וזיכרונות, ויכול להיות תוספת חשובה לטיפולים אחרים.
הַמֶּשֶׁךְ והערך של ההסמכה של מטפלי IEMT
נקודה נוספת שנויה במחלוקת היא משך ההכשרה הנדרש כדי להפוך למטפל מוסמך בIEMT . תהליך ההסמכה כולל רק יומיים, או 16 שעות, של הכשרה לפני שהאנשים מוסמכים לעבוד עם מטופלים. המבקרים טוענים כי תקופת הכשרה כה קצרה אינה יכולה להניב מטפלים מיומנים. פרספקטיבה זו נשענת על הנטייה האקדמית לשייך את איכות ההכשרה לכמות הזמן שהושקע בה.
עם זאת, ההנחה כי רק הכשרה ממושכת יכולה להוביל למטפלים מיומנים מתעלמת מהיעילות של רכישת מיומנויות ממוקדת. בוגרים רבים של תוכניות אקדמיות ארוכות מוצאים כי חלק משמעותי מהלימודים שלהם אינו מיושם ישירות בעבודתם המקצועית. IEMT אינה מתיימרת להיות דיסציפלינה אקדמית הדורשת מחקר תיאורטי מעמיק, אלא מציעה מערך ממוקד של כלים פרקטיים הניתנים ללמידה וליישום תוך פרק זמן קצר.
משך ההכשרה הקצר של IEMT משקף את התמקדותה בטכניקות מעשיות יותר מאשר במסגרת תיאורטית מקיפה. קיימים תהליכים רבים היכולים לשפר את רווחתו של אדם ואינם מחייבים התחייבות ארוכה ללימודים אקדמיים. IEMT נמנית עם תהליכים אלה, בכך שהיא מספקת למטפלים כלים ייחודיים לטיפול ברגשותיהם ובזיכרונותיהם של המטופלים בצורה יעילה.
על ידי הדגשת המיומנות המעשית על פני השכלה תיאורטית ממושכת, IEMT מערערת על התפיסה שלפיה הכשרה ארוכה בהכרח עדיפה. היעילות של השיטה טמונה בפשטותה ובאפשרות ליישם את טכניקותיה באופן ישיר, מה שמדגים כי ניתן לרכוש מיומנויות טיפוליות חשובות באמצעות תוכניות הכשרה ממוקדות ויעילות.
יתרה מזו, ראוי לציין כי בין שורותיהם של מטפלי IEMTניתן למצוא פסיכולוגים, רופאים, אחיות מוסמכות ואנשי מקצוע נוספים בתחומי הבריאות. אותם בעלי מקצוע, המצוידים בהכשרה וניסיון נרחבים, אינם רואים ב IEMT שיטה נחותה. להפך, הם שילבו אותה בפרקטיקה שלהם משום שהבחינו בערכה הממשי בשיפור הרווחה. אימוץ שיטת IEMT על ידי אנשי מקצוע מוסמכים כאלה מדגיש את הלגיטימיות והיעילות של הטיפול, ומאתגר את התפיסה שרק שיטות טיפול ותיקות או כאלה הדורשות הכשרה אקדמית ממושכת הן בעלות ערך.
הכשל הלוגי של רגולציה כשוות ערך לבטיחות
ביקורות אקדמיות רבות מסווגות שיטות כמו IEMT כ"בלתי מוסדרות" על ידי הממשלה, תוך רמיזה שהן מסוכנות מטבען. גישה זו מניחה שרגולציה היא שם נרדף לבטיחות וליעילות, אך הנחה זו אינה תמיד עומדת במבחן הביקורת. דוגמאות היסטוריות ועכשוויות בתחום הפסיכיאטריה והטיפול המוסדי מצביעות על מקרים בהם רגולציה לא רק שלא מנעה נזק, אלא אף אפשרה אותו או סייעה להתרחשותו.
מקרים של התעללות מוסדית, תופעות לוואי חמורות של תרופות פסיכיאטריות (כגון דיסקינזיה מאוחרת ותסמונת נוירולפטית ממאירה, פרקינסוניזם), וכן טיפולים שנויים במחלוקת כמו לובוטומיות ואלקטרותרפיה מדגימים כי רגולציה אינה ערובה לבטיחות. בנוסף, בעיות כגון אי-שוויון בריאותי והתעללות מוסדית בקשישים ממשיכות להתקיים למרות הפיקוח הרגולטורי.
טיעון נגדי עשוי להיות שהאקדמאים מסתמכים על אמון בממשלה רק כאשר הדבר משרת את ביקורתם, אך אינם בהכרח מביעים תמיכה דומה בהקשרים אחרים.
לפיכך, הטענה כי שיטות שאינן נתונות לרגולציה רשמית הן בהכרח מסוכנות היא כשל לוגי. הבטיחות והיעילות של שיטה טיפולית אינן נקבעות אך ורק על פי הסטטוס הרגולטורי שלה, אלא על פי ההתנהלות האתית של המטפלים והתוצאות אותן חווים המטופלים.
שמירה על אתיקה ומניעת ניצול מטופלים פגיעים
הטענות כי IEMT מנצלת אנשים פגיעים ניתנות להפרכה על ידי הדגשת המסגרת האתית המנחה את המטפלים. מטפלים מעניקים חשיבות עליונה להסכמה מדעת, ומבטיחים כי המטופלים מודעים לטיפול ולקו המנחה שלו. הקשר הטיפולי מבוסס על כבוד, שקיפות ואוטונומיה של המטופל.על ידי טיפוח סביבה של אמון ואחריות אתית, מטפלי IEMT פועלים להעצמת המטופלים ולא לנצל אותם.
IEMT תופסת מקום ייחודי בין שיטות הטיפול הרגשיות. היא אינה מדעית אך גם אינה פסאודו-מדעית, אלא מבוססת על תצפיות אמפיריות ותוצאות חווייתיות. בעוד שהמחקר הייעודי ל-IEMT עשוי להיות מוגבל, קיימות עדויות משמעותיות התומכות בטכניקות המרכיבות אותה. מטפלי IEMT מחויבים לשיפור הרווחה ואינם מעלים טענות חסרות בסיס בנוגע לטיפול במצבים רפואיים או פסיכיאטריים.
ביקורות המבוססות על רגולציה מתעלמות מהמורכבות של בטיחות ויעילות, ואינן מכירות בכך שרגולציה אינה אמצעי הגנה חסין מטעויות.על ידי הבהרת תפיסות שגויות אלו, אנו מבקשים לקדם שיח מאוזן יותר על תפקידה של IEMT בתמיכה ברווחת הפרט.
Comments